כל מה שצריך לדעת לפני ואחרי שמאמצים כלב

איך אפשר לדעת שהכלב שאני מאמץ מרגיש טוב?

יש דברים שאפשר לבדוק במעמד האימוץ ויש דברים שאי אפשר לבדוקץ מבין הדברים שכן יחסית פשוט לזהות ולראות:

1. הפרשות מהאף:
   הפרשות שקופות – לא מדאיגות יותר מידי, כי כלבים מזיעים מהאף ומכפות הרגליים, לעיתים ישנה לחות באף, עפ"י רוב היא רגילה ותקינה, זה לא מדאיג.
   הפרשות בעלות צבע – אם יש הפרשות ירוקות, צהובות, ורודות, או דימום מהאף – חד משמעית זה מעיד על משהו לא תקין. אולי מחלה מדבקת בה נדבק הכלב וזה אחד מהסימנים שצריך לבחון.
2. עיניים:
   הפרשות מהעיניים – קצת הפרשות של בוקר זה תקין. אולם אם יש הרבה הפרשות מהעיניים או שהעיניים דבוקות או שהן עצומות – זה עלול להעיד על מחלה ויראלית, או דלקת עיניים קלה.
3. אוזניים:
   לעיתים יש סתם לכלוך שניכר לעין במבט. אולם, לעיתים, ישנה אדמומיות, הפרשות צהובות, חומות, חומות בהירות, ריח מסריח, הכלב מנער את הראש ועוד – עלולים להעיד על דלקות אוזניים. זה לא נורא, אבל כן כדאי לבחון. זו אינה סיבה לא לאמץ כלב, אבל כן חשוב לקחת את זה בחשבון.
4. פרווה:
   איכות הפרווה – אם פתאום יש קרחות – לא בהכרח מדאיג. במקרים מסוימים זה עלול להעיד על אלרגיה שעלולה לגרום לגירודים ולהיות מאוד מתסכלת, אבל זה יכול גם פשוט, טפיל עור למשל שהטיפול בו באמצעות כדורים ותרופות יכולים להספיק.
5. חניכיים:
   חניכיים ממש חיוורות ולבנות עלולות להעיד על איזה שהיא בעיה הדורשת בדיקה וטרינרית וטיפול.
6. יציאות:
   שלשולים זה גם סימפטום שניתן להבחין בו. במרבית המקרים לאחר אימוץ ואכילה סדירה זה משתפר לבד.
7. דברים נוספים שניתן להבחין אבל לא בהכרח מאוד מהותיים:
   צליעה, תקשורתיות (הכלב לא מתקשר), פצעים, דימומים, תגובה לכלבים/חיות אחרות, כלב חלש ישנוני (ייתכן ופשוט זה האופי), תיאבון (משתנה מכלב לכלב, לא בהכרח מדליק נורה אדומה). את דברים אלו כדאי להציף בבדיקה ראשונית אצל הוטרינר, הם עשויים להיות שוליים, אבל כן כדאי לשים עליהם לב.

איזה בדיקות אפשר לבצע במעמד האימוץ, ואילו ממש כדאי?

במעמד האימוץ אפשר לקחת את הכלב לוטרינר לבדיקה, אבל גם בדיקה גופנית לא תגלה את הכל.
ניתן לבצע בדיקה מקיפה – למשל בדיקות דם, צילומים ועוד – כדי לוודא שאין בעיות, ובכל זאת אין שום אפשרות להבטיח שהכלב/החתול יהיו בריאים, כמו שאי אפשר להבטיח שאדם יהיה בריא – אז כן צריך לקחת את זה בחשבון – גם בביצוע בדיקות נכון, לא ניתן את הכל לדעת. לכן כדאי להתחיל עם בדיקה גופנית ולשים לב לכלל הנושאים שנסקרו בסעיף 1.
ישנם גזעיים ספציפיים, בורדר קולי למשל – שדורשים בדיקות גנטיות – לבחינת רגישות לתרופות מסוימות.

אלרגיות לחיסונים אצל כלבים?

לצערי, אין לדעת אם לכלב יש אלרגיה לחיסון לפני ההתחסנות עצמה, לכן הרבה פעמים, אחרי חיסון ראשון, הוטרינר ינחה להמתין במרפאה לפחות רבע שעה – מאחר תגובות האלרגיה הכי מסוכנות קורות ברבע השעה הראשונה לאחר מתן החיסון, זה מה שנקרא שוק אנפילקטי וזה דורש טיפול במרפאה.
אם כן יש תגובה לחיסון – זה יכול להיות הכל מ- שלשולים והקאות, פריחה, התנפחות של הפנים/גוף.
ישנם כל מיני תופעות שעלולות לצוץ מאוחר יותר כמו גולה באזור החיסון – זה לא מאוד מסוכן, אבל כן שווה בדיקה.

תופעות לוואי לחיסונים אינן נפוצות מאוד, ואולם, אם היו כאלו – חובה להגיד לוטרינר ולהזכיר לפני החיסונים הבאים. הוטרינר במצב כזה, ככל הנראה, יתן חומר אנטי-היסטמיני לפני חיסון וגם ישים לב לכלב/ולחתול וישאיר אותו במרפאה/ בבית להשגחת הבעלים למטרת מעקב אחר תסמינים הדורשים טיפול רציני יותר.
זריקת תולעת הפארק בפרט, לגזעים כמו בורדר קולי עלולות להיות רגישויות נסקר בסעיף 2.

איך לדעת שלכלב שלי אין כלבת?

לצערי, אין איך לדעת את זה.
הסיכון לכלבת בארץ הוא יחסית נמוך, כן יש כלבת בארץ, יותר באזור הצפון. רוב מקרי הכלבת הם בתנים/חיות בר, אבל כן יש מקרים של כלבים וחתולים.
באזור המרכז כמעט ואין כלבת. בארץ לאחרונה שינו את החוק, חיסון כלבת בגורים ינתן פעם אחת וחודש אחריו פעם שניה, לאחר מכן יינתן חיסון כלבת, לכל כלב, פעם בשנתיים. את הרישיון יש לחדש בכל מקרה בכל שנה.
סימנים לכלבת יכולים להיות מאוד רחבים, אך, כאמור, הסיכויים להידבק בארץ הם מאוד נמוכים.
במקרה של חשד לכלבת, צריך לפנות לוטרינר.

איך לבחור אוכל נכון לכלב?

התשובה מאוד מורכבת. יש המון חברות אוכל בשוק.
אני לא מומחית מזון לכלבים, אבל מה שכן, אם מדובר בגור – חשוב מאוד שיאכל אוכל של גורים עד גיל שנה.
אוכל הגורים מכיל חומרים שהם צריכים כמו אנרגיה, שומנים וחלבון, כדי שיתפתחו כמו שצריך.
אני אישית ממליצה על אוכל יבש ומוכר. כל עוד הולכים על חברה ידועה, לרוב אין שום בעיה.
אנחנו עדיין לא מספיק מבינים באוכל נע, טבעי, מוקפא ולא תמיד האוכל הזה מכיל את כל הרכיבים הנדרשים לכלבים, במיוחד לגורים.

איזה משקל נכון לכל כלב?

אין באמת משקל נכון לכלב.
כמו שאדם נמוך יותר צריך לשקול פחות ואדם גבוה יותר צריך לשקול יותר – אותו העיקרון מתקיים אצל כלבים.
דרך טובה כדי לדעת אם הכלב במשקל נכון, אצל גורים זה קצת יותר קשה לבחון, היא אם רואים להם את הצלעות, על פי רוב, זה אומר שהם רזים מידי ואפשר להוסיף להם אוכל.
אם מסתכלים על הכלב מלמעלה, היינו רוצים שתהיה לו צורה של גיטרה, מן תליה של האגן. שנוגעים בצלעות צריך להרגיש אותן, אבל לא יותר מידי.

איך ניתן להעריך גיל של כלב?

ככל שהכלב צעיר יותר, יותר קל להעריך את הגיל שלו באופן מדויק.
עד גיל שבועיים אין שיניים לכלב והוא ממש ממש צעיר.
בין גיל שבועיים לחודש השיניים מתחילות לבקוע.
בין גיל 5 שבועות עד 8 שבועות כל השיניים אמורות לצאת.
בגיל 8 שבועות בערך, השיניים הקדמיות מתחילות לנשור שיניים בוגרות מתחילות לצאת.
בין גיל 3 חודשים ל 4 חודשים מתחילים לראות שיניים בוגרות קידמיות והם קצת לועסים יותר.
עד גיל חצי שנה כל השיניים מתחלפות לשיניים של כלב בוגר.

ככל שהכלב מבוגר יותר השיניים יהיו מלוכלכות יותר עם יותר אבנית שן וככה אפשרי, פחות או יותר, להעריך את גיל הכלב.
זה לא מדע מדויק, אבנית שן למשל יכולה להיות מרכיב גנטי, כך שאם לכלב כזה יש הרבה אבנית שן, זה לא אומר שהוא מבוגר יותר מכלב אחד שיש לו פחות.
יש כלבים שמופיע להם שיער שיבה ככל שהם מתבגרים. גם זה לא מדע מדויק, זה משתנה בהתאם לגזע של הכלב, הגודל שלו – ככל שהכלב יותר גדול הוא מתבגר יותר מהר בבגרותם, אבל לאט יותר בגורותם. זאת אומרת שכלב דני ענק מסיים לגדול בגיל שנה וחצי לעומת צ'יוואווה שכבר בגיל 10 חודשים עשויים לסיים לגדול ולהגיע לגודל המלא שלהם. עם זאת, לדני ענק אורך החיים הוא בין 7 ל 9- שנים לעומת צ'יוואווה שיכול לחיות עד גיל 17 במקרה הטוב.
הכל גם תלוי כלב/חתול ולכן זה מאוד משתנה.

פרוות הכלבים והנשירה שלהם

יש כל מיני סוגי פרוות ושיער.
לכלבים כמו דוברמנים, ויסלות ופיטבולים יש שיער קצר מאוד – אפילו אם מלטפים לכיוון הלא נכון הוא עלול לעקצץ טיפה.
לכלבים כמו האסקים, מלמוטים ורועים גרמנים יש שיער קצת מלא יותר מהקבוצה הראשונה. כלבים אלו מתאפיינים בשני סוגי שיער: קצר-יותר, מאין שיער די דקיק ופלומתי, ושיער ארוך יותר עם נוכחות.
יש כלבים כמו יורקים, פודלים ומלטזים שיש להם שיער ולא פרווה וזה קצת יותר דומה לשיער של בני האדם – יש נשירה, אבל הרבה פחות מכלבים אחרים.
יש כלבים בלי שיער ובלי פרווה בכלל.
לגבי הפרוות, בפרוות קצרות יש נשירה אבל מן הסתם רואים אותן פחות בבית, כי פחות יש פרווה. בפועל זה פחות מצטבר, ופחות עושה בלאגן אבל עדיין יש נשירה.
להאסקים למשל יש נשירה עונתית, הם מחליפים פרווה באביב ובסתיו בהחלפת עונות. זו לא סיבה לא לאמץ, אבל כן סיבה לקנות שואב אבק יותר חזק, ולהרגיל אותם לשימוש במסרק לעיתים קרובות.
כלבים כמו יורקים ומלטזים, שיש להם שם חיבה "היפואלרגניים", שזה לא באמת ככה – אם האדם אלרגי לחלבון הרוק, למשל, אז עדיין הוא עלול לקבל התקף אלרגי.
אם האלרגיה היא לפרווה, אז אכן לכלבים אלו יש שיער, להבדיל מפרווה שיש למרבית הכלבים. הנשירה, בסוג שיער זה, פחותה מנשירת פרווה, די דומה לנשירת השיער של בני האדם. כלבים אלו צריכים תספורות ותחזוקה של השיער, בריבוי מקלחות למשל, ביחס לכלבים אחרים.

איך לבחור וטרינר?

אפשר לבחור אותי, הקורקיווט, כי אני נהדרת ואני מגיעה עד הבית שזה מאוד נוח וכיפי, אבל, אם אתם לא גרים בתל אביב, צר לי.
יש המון וטרינרים מקסימים בישראל.

דברים חשובים בבחירת וטרינר:
א. צריך כימיה ותקשורת טובה עם הוטרינר.
ב. צריך לסמוך עליו עליה ולהרגיש איתם בנוח.
ג. הוטרינר צריך להיות נגיש ונוח ומומלץ שיהיה קרוב לבית/ שיגיע הביתה.
ד. חוות דעת של אחרים זה עוד פרמטר משמעותי.
ה. לגבי התמחור, יש וטרינרים יותר יקרים ויש פחות יקרים, אבל, צריך לקחת בחשבון שטיפול וטרינרי זה משהו שכרוך בעלויות. עדיף לבחור את המרפאה הכי טובה ולא בהכרח הכי זולה.

מה הדבר הראשון שאני עושה כשאני מגיעה לבית שרק עכשיו אימץ?

דבר ראשון אני בוחנת איך הכלב מקבל אותי כשאני נכנסת לבית בין אם רץ אליי בשמחה, בא בסקרנות, פשוט יושב שם, מתחבא ובכך טיפה לנסות להבין את האופי של הכלב.
אני בוחנת גם איך הבעלים מתנהגים איתו ומנסה להעריך את רמת היכרות הבעלים עם הכלב. אני בוחנת את הוותק והניסיון, ההיסטוריה, אילו עוד חיות בבית.
כל האינפורמציה הזו נותנת לי ידע לגבי הכלב והבעלים ואיך להתנהל איתם.
במידה והכלב מאוד חששן, אני אמליץ על מאלף בזריזות, ככה שהבעלים יתחילו ממקום נכון ולא יעשו טעויות שישפיעו לטווח הרחוק. אין דבר שהוא לא בר טיפול, אבל אני כן ממליצה על ההתחלה להבין מי נגד מי. אני ממש, מאוד, לא יכולה להדגיש את זה מספיק, אני ממש בעד 2-3 פגישות עם מאלף כדי לבנות דו שיח ולהיות באותו עמוד עם הכלב. מאלף טוב, יאלף את הבעלים וייגשר בין השפות שדרושות לכלב והשפה שיודעים הבעלים.
אני מקשיבה לשאלות של הבעלים ומנסה לענות כמה שיותר טוב, מדברת על חיסונים לפי הגיל של הכלב.
בכלבים גורים אני מאוד ממליצה שהבעלים ישימו אצבעות באוזניים, יפתחו את הפה של הגור, יניחו אצבעות בכפות הרגליים בין האצבעות של הגור, כל מיני דברים שיעזרו אם תהיה דלקת אוזניים, או בעת הצורך בגזירת ציפורניים. אני מאוד ממליצה על ביטוח.

איך הידע של המאמץ משפיע על האימוץ ועל הכלב?

ככל שהמאמץ מכיר יותר כלבים הקליטה יותר חלקה בדרך כלל.
יש פחות חששות, פחות שאלות לוטרינר. אני אוהבת ששואלים אותי, זה מאפשר לי לדייק.
כשלאדם יש יותר ביטחון עם כלב גם לכלב יש יותר ביטחון עם האדם. הם מאוד מרגישים אותנו, אם אנחנו בלחץ הם גם בלחץ. כשמאמצים כלב לרוב הוא יותר במתח ולוקח, לרוב, שבוע/ שבועיים ואף חודש עד שהוא נפתח, אז צריך לקחת בחשבון שכל יום לאחר האימוץ הבעלים מגלים אותו יותר ויותר.
הצבת גבולות, לרוב, תהיה מוצלחת יותר באנשים בעלי ניסיון בגידול כלבים.

מתי הכי כדאי להגיע לקבוע עם וטרינר?

אני תמיד ממליצה, כדי להיות הכי בטוחים, לעשות בדיקה לאחר האימוץ כדי לוודא שלא התפספס כלום, ושכל מה שדורש יחס – כמו תילוע וטיפול נגד פרעושים מטופל.
בכל מקרה, בהגעת הזמן לחיסון יש לקבוע עם הוטרינר.

מה התגובה הראשונה של כלב לוטרינר ומה את לומדת מזה?

כל כלב מגיב אחרת.
יש כלבים חששנים. יש כלבים חששנים ומאוד חכמים שקולטים שמשהו קורה – זה גורם להם ללחץ. יש כלבים לחוצים שמגיבים באגרסיביות. יש כלבים שלא משנה מה הם תמיד שמחים ומבסוטים.
רוב המטופלים שלי מאוד שמחים לראות אותי, אני צוחקים ומתלטפים ואוכלים חטיפים וכיף, אבל כן יש חששנים שצריכים קצת זמן כדי להירגע.
אם הכלב מאוד חששן ואגרסיבי אני אמליץ על אילוף "הפסיכולוגיים של עולם הכלבים", או, במקרים קיצוניים יותר וטרינר התנהגותי שזה כמו "הפסיכאטרים של עולם הכלבים". אם שמים לב לבעיה כזו – ממליצה מאוד לטפל ולא לדחות – זה עשוי למנוע נזק בהמשך.
ושוב, על פי רוב, הכלבים שמחים לראות אותו ולהריח את שלל הריחות של הכלבים והחטיפים שאני מביאה איתי. מאחר ואני מגיעה הביתה, הם נינוחים כי זו הסביבה שלהם.

האם כדאי לעשות ביטוח לכלב?

חד משמעית , 100% כן!
אין דבר יותר טוב מלעשות ביטוח לכלב שלך. זה אחד מהדברים שעדיף שיהיו ולא יהיה צריך להשתמש.
בכל מקרה חירום שעושים בבית חולים בדיקת דם וצילום רנטגן יוצאים לכל הפחות ב 1,000 שקלים, במקרה
הטוב. העלויות בטיפול מטפסות נורא מהר.
אם יש ביטוח – הפקטור הכספי לא משפיע על יכולת הדאגה לכלבים ולחתולים שלנו, ומאפשרים לעשות מה שנכון להם ולא מה שנכון לכיס.
יש הרבה חברות ביטוח ואני ממליצה למטופלים שלי לעשות סקר שוק ולבחור את הביטוח עם הפוליסה הכי טובה לכלב/החתול של המטופל ולא בהכרח להצעה הכי זולה בשוק.